#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו. 1 המזיק גוף עבד עברי למי משלם לעבד או לרב?	"אם אינו בטל ממלאת הרב {כגון דפסקיה לראש אזנו} - הכל לעבד.<p dir=""rtl"">אם פיחת גם ממלאכת בעה&quot;ב כגון קטע ידו - אביי אמר נותן שבת גדולה לעבד שבת קטנה לרב, ורבא אמר הכל ינתן לעבד וילקח בהם קרקע והרב אוכל פירות. (כך היא גרסתנו, אבל תוס' גרסו 'הכל יתנן לרב' ושבת קטנה הכל לרב ושבת גדולה ילקח קרקע והרב אוכל פירות).</p>"	בבא קמא פו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פו. 2 כיצד שמים את הבושת (3)?<p dir=""rtl"">ומי הוא תנא דמתניתין?</p>"	"ר&quot;מ אומר: את כולן רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהן בני אברהם יצחק ויעקב.<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר: הגדול לפי גודלו והקטן לפי קטנו.</p><p dir=""rtl"">רבי שמעון אומר: עשירים רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, עניים כפחותין שבהן.</p><p dir=""rtl"">במשנתנו איתא 'הכל לפי המביש והמתבייש' ויתכן כר&quot;ש או כר&quot;י אבל מכיון שבמשנה כתוב שהמביש את הסומא חייב ואילו ר' יהודה סבר שאין לו בושת, ודאי תנא דמתניתין הוא ר&quot;ש.</p>"	בבא קמא פו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו: 1 ביישו ערום (והמביש את הערום) ביישו בבית המרחץ האם חייב דמי בושת ומדוע?	"ערום ממש וכן אם הוא בבית המרץ אינו בר בושת, אבל אם אתא זיקא וכרכינהו למאניה והוא הוסיף לגלות וכן על גב הנהר חייב בדמי בשתו, אבל אינו דומה ביישו ערום לביישו לבוש.<p dir=""rtl"">(וע' תוס' דדוקא בבישו בענין בגדיו, אבל רקק בו וכד' לעולם חייב, וע' רש&quot;י).</p>"	בבא קמא פו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו: 2 המבייש את הישן האם חייב ומה הדין ביישו ומת ומדוע?	"המבייש את הישן - חייב.<p dir=""rtl"">בעי רב אבא בר ממל ביישו ישן ומת מהו - רב זביד אמר שהסתפק האם בושת הוא משום כיסופא והוא אין לו כיסופא, או משם זילותא והא אוזליה. ורב פפא אמר שהספק האם משום כיסופא דידיה והוא מת או משום בושת בני משפחה ולא נפשט להדיא (אבל מוכח מהברייתא דהוא משום כיספא דידיה, וכן הכריעו תוס' והרא&quot;ש, אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם נקטו שלא נפשט).</p>"	בבא קמא פו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו: 3 חרש קטן ושוטה האם יש להם בושת ומדוע?	"ר&quot;מ אומר: חרש וקטן - יש להם בושת, שוטה - אין לו בושת, דשוטה אין לך בושת גדולה מזו. <p dir=""rtl"">הטעם בקטן אם טעם הבושת הוא משום זילותא או בושת משפחה ניחא, אבל אם הטעם משום כיסופא דידיה י&quot;ל דדוקא דמיכלמו ומיכלם (כשמזכירין לו בושת ומכלימין אותו בו מצטער) והכי איתא בברייתא דאמר רבי פעמים יש לו ופעמים אין לו, ותלוי בהנ&quot;ל אם מיכלמו ליה ומיכלם יש לו בושת ואם לאו אין לו בושת.</p>"	בבא קמא פו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פו: 4 מנין לר&quot;י שסומא אין לו בושת ואין חייב בגלות ומלקות ומיתות ב&quot;ד ומכל דינים ומצות האמורות בתורה [וכמאן סתמה משנתנו]?<p dir=""rtl"">[מי עדיף מצווה ועושה או שאינו מצווה ועושה ומדוע?]</p>"	"בושת - גמר עינך עינך מעדים זוממים [משנתנו שאמרה המבייש את הסומא ולא כתבה סומא שבייש פטור- דלא כר&quot;י].<p dir=""rtl"">גלות - &quot;בלא ראות&quot; פרט לסומא [ור&quot;מ מחייב דסבר בבלי דעת נמי למעט הוי מיעוט אחר מיעוט שאינו אלא לרבות, ור&quot;י סבר בבלי דעת פרט למתכוין].</p><p dir=""rtl"">מיתות ב&quot;ד - אתיא רוצח רוצח מגלות.</p><p dir=""rtl"">מלקות - אתיא רשע רשע מחייבי מיתות ב&quot;ד.</p><p dir=""rtl"">וכן היה פוטרו מכל דינים שבתורה - &quot;ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה&quot; אבל מי שאינו במכה ובגואל הדם אינו במשפטים.</p><p dir=""rtl"">וכן היה פוטרו מכל מצות שבתורה - &quot;ואלה המצות החקים והמשפטים&quot; רק מי שישנו במשפטים ישנו במצות וחוקים.</p><p dir=""rtl"">אמר רב יוסף בתחילה אמינא כל מי שיאמר אין הלכה כר&quot;י קא עבדינא יומא טבא לרבנן, שאני עושה על אף שאיני מצווה. אבל אחר ששמעתי את ר' חנינא שאמר גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה עושה, להיפך, מי שיאמר אין הלכה כר&quot;י עבדינא יומא טובא לרבנן.</p>"	בבא קמא פו:		
